מה ההבדל בין שיעורים פרטיים לבין הוראה מתקנת?

מטרתם של השיעורים הפרטיים לחזק את הידע במקצועות הנלמדים בבית הספר, בהתאם למה שהתלמיד לומד בכיתה. שיעורים פרטיים ניתנים גם כעזרה בהכנת שיעורי הבית וכעזרה בהכנה למבחנים.
הוראה מתקנת, לעומת זאת, מכוונת להקנייה מחודשת של מיומנויות היסוד שלא נרכשו כהלכה (בקריאה, בכתיבה ובחשבון). מטרה נוספת היא חיזוק המקצועות הנלמדים בבית הספר, אולם במקרה זה ההוראה המתקנת מכוונת להקניית אסטרטגיות ללמידה יעילה ועצמאית, על-ידי השענות על תחומי החוזק של התלמיד לצורך חיזוק חולשותיו.
הוראה מתקנת ניתנת ע"י מורה מומחית בתחום - מורה מתחום החינוך המיוחד שהוכשרה בתחום ההוראה המתקנת.

​

הבן שלי בכיתה ד', מתקשה בבית הספר. המחנכת והיועצת המליצו לערוך לו אבחון. על פי מה מחליטים איזה אבחון יתאים לו - אבחון דידקטי או פסיכודידקטי? 

כאשר קיימים קשיי למידה ועולה חשד ללקות למידה, מומלץ לפנות לגורם מאבחן מקצועי. כאשר מתבצע תהליך מקצועי ומעמיק של אבחון, ההורים מוזמנים לשיחת הכרות בתחילת התהליך לצורך תשאול מעמיק לגבי התלמיד - תפקודו בבית הספר, בבית, בפעילויות פנאי. ההורים נשאלים על מצבו הלימודי וכן גם על מצבו הרגשי והחברתי. 
במקרים בהם מצבו הרגשי של הילד משפיע על מצבו הלימודי או להפך, מומלץ לבצע אבחון משולב - פסיכודידקטי. בנוסף, החלק הפסיכולוגי באבחון המשולב מאפשר קבלת מידע גם על התפקוד האינטלקטואלי של הילד ומחזק את התמונה המתקבלת על תחומי הקושי ותחומי החוזק. 
חשוב לציין, כי זכאות לשעות שילוב במסגרת החינוכית ניתנת רק בהסתמך על אבחון פסיכודידקטי. 

​

ביתי, בת 13, עברה אבחון פסיכודידקטי שבסופו ניתנו לנו, ההורים, המלצות שונות.

אני לא יודעת מאיפה להתחיל...

ראשית, ההמלצות הניתנות באבחונים, מסודרות בדרך-כלל לפי סדר עדיפות יורד. שנית, לעיתים יש המלצות שניתן ליישם מיד, בעוד המלצות אחרות הן תהליך ארוך יותר, ולכן כדאי להתחיל מההמלצות "הקלות" ליישום. 
בכל מקרה, כדאי לך להתייעץ אם המאבחן, ולשאול אותו, האם אכן כדאי לפעול על-פי סדר ההמלצות כפי שהן כתובות באבחון. 

​

האם הפרעת קשב היא לקות למידה?

הפרעת קשב היא הפרעה נוירולוגית המשפיעה בדרך כלל על כל תחומי החיים, ולא רק על הלמידה. לקות למידה, לעומת זאת, מתפתחת רק עם הכניסה לבית הספר באחת מהמיומנויות: קריאה, כתיבה או חשבון. יחד עם זאת, הפרעת הקשב יכולה להשפיע גם על תפקודי הלמידה, ולהקשות על תהליכי הלמידה.

הילד שלי לא מצליח להתארגן כמו שצריך, הוא מאחר ודוחה משימות לרגע האחרון? איך מתמודדים עם הקושי הזה?

ילדים רבים עם הפרעות קשב מתקשים גם בהפעלתן של הפונקציות הניהוליות. לכן כדאי מאד ללמד אותם להעזר באסטרטגיות התארגנות: חלוקת זמן מוחשית, שימוש בטבלאות התארגנות, יצירת שגרה והרגלים, שימוש בתזכורות קבועות וכן מתן חיזוקים על ביצוע משימות בזמן. עם הזמן ילדים רבים מצליחים לאמץ אסטרטגיות אלה והופכים להיות אחראים יותר לניהול הזמן. 

​

הבת שלי, בת 14, עברה אבחון פסיכודידקטי כאשר היתה בכיתה ב'. מדוע היא אינה מקבלת עכשיו את ההתאמות במבחנים כפי שנכתבו באבחון?

האבחון שבתך עברה היה תקף ל-5 שנים. מכיוון שהאבחון כבר לא בתוקף, בית הספר לא יכול לכבד את ההמלצות הכתובות בו. אם בתך מציגה עדיין קשיים לימודיים וזקוקה להתאמות בדרכי הבחנות, מומלץ לבצע אבחון חוזר. האבחון החדש יהיה תקף ל-6 השנים הקרובות, ולכן יהיה תקף גם לבחינות הבגרות.

​

הבן שלי, בכיתה ו', מכין שעורי בית בקביעות ומתכונן למבחנים. כשאני עושה איתו חזרה על החומר, אני רואה שהוא מוכן למבחן. בזמן המבחן הוא מדווח שיש לו "בלק-אאוט" ונכשל בחלק גדול מהמבחנים. איך אפשר לעזור לו? 

יתכן מאוד שבנך סובל מחרדת בחינות – מצב בו למרות הכנה טובה לקראת מבחן הילד לא יכול לבטא את ידיעותיו ו"שוכח" את כל שלמד. לרוב יופיעו, בנוסף לתחושת ה"בלק אאוט" גם תחושות המאפיינות מצבי חרדה: הזעה, רעד, דופק לב מהיר, צורך תכוף ללכת לשירותים וסימפטומים אחרים. במקביל, מלוות את האדם החרד מחשבות שהוא עומד להיכשל. מחשבות אלה רק מגבירות את תחושת החרדה. אצל חלק מהאנשים החרדה יכולה להתחיל עוד לפני הבחינה ואף לגרום להמנעות מכניסה לחדר הבחינה. הטיפול היעיל בחרדת בחינות מבוסס על הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי שתכליתו להיחשף באופן מדורג לסיטואציה המאיימת (מבחן), לשנות את האמונות והמחשבות האוטומטיות העומדות בבסיס החרדה ולעיתים להקנות כלים להרגעה עצמית.

​

בני, תלמיד תיכון, יתחיל השנה להבחן בבחינות הבגרות. הותרו לו מבחנים בעל-פה במקצועות רבי המלל. האם בתעודת הבגרות יהיה סימון מיוחד שהוא עבר את בחינות הבגרות עם התאמות?

כיום אין שום סימון בתעודת הבגרות להתאמות שניתנו בבחינות עצמן. תעודת הבגרות זהה לחלוטין לתעודת בגרות של כל תלמיד אחר שסיים תיכון.